הישג נוסף לחקלאים בבג”צ

בהמלצת בג”צ נמשכה עתירה נגד המדינה וארגון מגדלי הדגים שיוצג על ידי עוה”ד רעות מזרחי וגילי עוז ממשרדנו.

האיגוד הארצי לדייג בים עתר כנגד המדינה לקבלת פיצוי מהמדינה בגין האיסור שקבע משרד החקלאות על הדיג הימי בתקופות מסוימות לאורך השנה. במסגרת העתירה אליה צורף כמשיב ארגון מגדלי הדגים המיוצג על ידי משרדנו, טען האיגוד הארצי לדייג כי דייגי הים מופלים לרעה לעומת ענף המדגה בכל הקשור לקבלת כספים ותמיכות מהמדינה וביקשו מהמדינה לתקן את ההפליה.

משרדנו טען בבג”צ בין היתר כי אין לעשות השוואה בין החקלאים מגדלי הדגים בבריכות, לבין הדייגים בים. מדובר בענפים שונים בתכלית.

השונות בין החקלאים לדייגם בים מתבטאת למשל ב”שירותי מערכת” (התועלות החיצוניות) המסופקים על ידי ענף המדגה למדינת ישראל. להלן חלק מהתועלות של ענף המדגה עליהן אנו מצביעים:

  1. תרומה אקולוגית בנושא מגוון ביולוגי של בעלי חיים וצמחים.
  2. חשיבות לעניין שימוש בקרקע חקלאית (ישנם מקומות בהם זו החקלאות שניתן לקיים בקרקע).
  3. שימוש במים הקיימים כניצול משאב טבע שאם לא כן לא ינוצלו המים ויזרמו לים.
  4. תרומה נופית בעלת השלכות והשפעות על תעסוקה וכלכלה באזורי פריפרייה לרבות חשיבות תיירותית.
  5. תרומה לשימור עצמאותה הכלכלית של ישראל ובטחון המזון, תוך אספקת רציפות תוצרת טרייה ואיכותית בעתות שגרה, כמו גם בשעת חירום. לעניין זה ראוי לציין כי מחקרים מראים שאזורי הדיג בעולם נמצאים בירידה מתמשכת ; תקופת הקורונה מעלה את הצורך בשמירה על ייצור המזון עצמאי כמו גם מלחמת רוסיה אוקראינה. עוד ראוי להזכיר כי בשנה שעברה נחשפה מדינת ישראל לאירוע זיהום ימי מהחמורים שידענו בשל דלף ממכלית נפט. בתקופת הזיהום לא ניתן היה לשווק דגים מהים לזמן מסוים.
  6. תעסוקה בפריפריה (חקלאות ותעשיות משנה).
  7. תרומה לשימור התרבות.

מיותר לציין כי קיים אף שוני מהותי בין ענף המדגה לדייגי הים בהיבט הסיכון הכלכלי אותו נוטלים מגדלי הדגים בשל ההשקעות הרבות והתשומות הנדרשות בענף המדגה לצורך גידול הדגים.

בהינתן השוני היסודי בין שני הענפים, ובהינתן החשיבות הרבה יותר של ענף גידול הדגים למשק הישראלי אין מקום להשוואה ביניהם ולטעון להפליה שהרי לא יכולה להיווצר הפליה בין שונים.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובהמלצת בית המשפט נמשכה העתירה.