חמש שנים ל”תקנות הבקעה”

תיקון תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ”ב–1991

השבוע לפני חמש שנים בדיוק, הצלחנו להשלים את פרוייקט “תקנות הבקעה” ולהפחית בעזרת תיקון התקנות את שטף תביעות הסרק של העובדים הפלסטינים כנגד מעסיקיהם החקלאים. “תקנות הבקעה” הן ההוכחה המובהקת לכך שבעבודה מקצועית, יצירתית ושקולה, ניתן לבצע תיקוני חקיקה    המסייעים לחקלאי ישראל.

לא היינו זוכרים זאת אלמלא החלטה שניתנה השבוע על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בסע”ש (ת”א) 30465-01-20 סוניה גול – אגם הפארק בע”מ, אשר קבעה כי נקודת המוצא בבואנו לדון בבקשה להפקדת ערובה הינה הוראת תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ”ב–1991 (להלן: “התקנות“) וכך היא קובעת:

“(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ”ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה.”

נקבע על ידי בית הדין כי “ככל שמדובר בתובע אשר אינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיוב התובע בהפקדת ערובה אלא אם כן הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו או הוכיח יכולת פירעון במקרה שיפסקו נגדו הוצאות או שמתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור אותו מהפקדת ערובה”.

בנוסף, הדגיש בית הדין כי אין די בהצגת ראשית ראיה לקיומם של יחסי עובד-מעביד כעולה מדברי ההסבר לתיקון לתקנות:

“על מנת להיפטר מהפקדת ערובה, על התובע להביא “ראשית ראייה” להוכחת התביעה, וזאת באמצעות אסמכתאות המוכיחות את התביעה, בין היתר אודות קיומם של יחסי עבודה בין התובע לתובע בתקופה המנויה בכתב התביעה ובנוסף לכך שיש יסוד לכך שהנתבע לא שילם את שכרו של התובע כפי שהתחייב, או לא קיים חבות אחרת שלו”

במילים אחרות, על תובע להראות ראשית ראיה לקיומו של החוב הנטען, זאת מעבר לקיומם של יחסי עובד-מעביד בתקופה הנטענת בכתב התביעה.