תכנית משרדי האוצר והחקלאות לחיסול החקלאות הישראלית

ביום 23.7.2021, פורסמה טיוטת הצעות החלטה לממשלה בדבר שינויים מבניים שיעלו לדיון במסגרת הדיונים על התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו- 2022 (להלן: “התכנית”). התכנית כוללת את פרק “הגברת התחרות בחקלאות” (להלן: “פרק החקלאות”).

בכל הנוגע לפרק החקלאות, נראה כי ראשי מטה המאבק של ארגוני החקלאים והמועצות האזוריות, כבר אמרו את כל שיש לומר אודות האסון הטמון בתכנית לחקלאות הישראלית. כל שנותר הוא לקוות ששרי הממשלה יתעשתו ויבינו שבתחום החקלאות אין דרך חזרה מטעויות. משק חקלאי שנסגר, מטע שנעקר, לול שננטש, שדה שאבד – לא יקומו עוד!

לא ניתן להפריז בחשיבות דברי מטה המאבק כאמור לעיל, ואולם, בחינה מעמיקה של פרק החקלאות, מגלה ליקוי היורד לשורשו. “ליקוי מאורות” במשרדי האוצר והחקלאות שהגישו את התכנית לאישור הממשלה, אשר אינו מאפשר את אישור פרק החקלאות בישיבת הממשלה הקרובה, ספק עם בישיבת ממשלה כלשהי אחריה!!!

כאמור במבוא לתכנית, פרק החקלאות מבוסס ובא בהמשך להחלטה מס’ 3756 מיום 09.10.2011 שעניינה אימוץ המלצות דו”ח הועדה לשינוי כלכלי – חברתי (להלן: דו”ח “ועדת טרכטנברג”) ולהחלטה מס’ 5176 מיום 21.10.2012 שעניינה יישום המלצות הצוות לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה (להלן: “דוח קדמי”).

ואולם, כפי שיפורט להלן, בניגוד לתכנית המוצגת לאישור הממשלה, מסקנותיהם של דוח ועדת טרכטנברג ודוח קדמי אינן עולות בקנה אחד ואף מנוגדות להצעה להפחתת המכסים הגורפת על כל הפירות והירקות כפי שהיא מפורטת בסעיף 22 לפרק החקלאות.

בדו”ח ועדת טרכטנברג (עמ’ 98) נאמר לעניין המכס כדלקמן: מכס מהווה אחד הכלים העיקריים להגנה על היצור המקומי. עם זאת, שימוש מוגבר במכס לכשעצמו לא רק שפוגע בתחרותיות, אלא אף יוצר סכנה להפרת האיזון בין ההגנה על הייצור המקומי לבין ניוונו או עידוד חוסר יעילות. לכן, השיקולים בהטלת מכס או הסרתו מחייבים את בחינת האיזון בין רצון להגן על התעשייה המקומית, לבין הרצון לייעל את הקצאת המקורות ולהגביר את התחרותיות במשק, ולהקטין את העלויות הישירות והעקיפות בגין מיסי יבוא גבוהים על מוצרים שונים (להרחבה בנושא זה ראו פרק התחרותיות). הוועדה תומכת בצעדים הננקטים בוועדות השונות אשר חותרים להמשך תהליך החשיפה על כלל מוצרי התעשייה באמצעות הפחתת מכסים מדורגת וביטולם בהתאם להמלצות שיתקבלו

בעמ’ 105 לדוח ועדת טרכטנברג, בטבלה המסכמת את צעד המדיניות המומלץ, נקבע לעניין הפחתת מכסים כי “הפחתה במסי קנייה ומכסים בהתאם להמלצות וועדת קדמי וצוות התחרותיות של הוועדה לשינוי כלכלי חברתי“.

מהאמור עולה כי בכל הנוגע להפחתת מכסים, הפנה דו”ח ועדת טרכטנברג להמלצות של וועדת קדמי, מתוך הבנה והכרה בכך שהסרת מכסים מחייבת את בחינת האיזון בין הרצון להגביר את התחרותיות במשק לבין ההגנה על היצור המקומי.

מעיון בדוח קדמי עולה כי המלצות הצוות להפחתת המכסים במוצרים חקלאיים ומזון תעשייתי (המפורטות עמ’ 13-15 לדוח) הינן בעיקרן כמפורט בעמ’ 13 לדוח:

“הצוות בחן את הנושא ארוכות, וכן קיים מפגשים לשמיעת עמדותיהם של הנציגים השונים בשרשרת הערך. חברי הצוות ראו לנגד עיניהם בדיונים הרבים שהוקדשו לנושא את כל השיקולים הנלווים להורדת מכסים- תועלות חיצוניות בתחום החקלאות, שיקולים הנוגעים להסכמי סחר, ושיקולי ההשפעה על תעסוקה ופיתוח הענפים המקומיים. מנגד, עמד לנגד עיני חברי הצוות נושא יוקר מחירי המזון בארץ. שיקולי הצוות מפורטים בדו”ח המכסים מיום 3 במאי 2012 המצורף כנספח.

לאחר שמיצה את בחינת הנושא, המליץ הצוות לשרים, ביום 29 בינואר 2012, על הפחתת מכסים במוצרי חקלאות שאינם מיוצרים בישראל או שהיקפי הייצור בהם זניחים וכן במוצרים בהם שיעור המכס גבוה במיוחד ומהווה חסם סחר: בשר בקר טרי, עגלים, בשר כבש ופטם (בשר עוף).

  

  1. הנה כי כן, המלצות וועדת קדמי, אשר בדקה באופן יסודי ומקיף את סוגיית הפחתת המכסים, על מוצרי חקלאות הינן כי יש להפחית מכסים על מוצרי חקלאות שאינם מיוצרים בישראל או שהיקפי היצור שלהם זניחים.

 

  1. בניגוד מוחלט למה שמוצג עתה לממשלה (ואולי אף לשרי האוצר והבריאות עצמם), המלצות הועדה אינן כוללות הפחתת מכסים גורפת וכוללנית על כל סוגי הפירות והירקות ומוצרי חקלאות נוספים כאמור בתכנית אלא נהפוך הוא! לפיכך, נשמט הבסיס להפחתה זו אשר הינה מנוגדת באופן מוחלט להמלצות עליהן היא מבקשת להסתמך, ומהווה התעלמות מוחלטת מהן.

 

  1. אי אפשר להפריז בחומרת הדברים המוצגים לעיל, בין אם המדובר ברשלנות או בטעות בתום לב של הדרג המקצועי במשרדי האוצר והחקלאות, ובין אם עסקינן במעשים חמורים יותר של מצגי שווא או ניסיון להטעות ולהכשיל את השרים וממשלת ישראל בעבודתם.

 

כך או כך, לאור האמור לעיל יש להתנגד לאישור פרק החקלאות בישיבת הממשלה הקרובה עד לבירור מעמיק של הנסיבות ומהות אי ההתאמה בין דוח קדמי לפרק החקלאות המובא לאישור. לחילופין, יש להוציא את פרק החקלאות מחוק ההסדרים.