קיצור שבוע העבודה – עדכונים

1. פרסום צו ההרחבה בנוגע לקיצור שבוע העבודה יצר אי בהירויות ושאלות רבות של מעסיקים נותרו ללא מענה.

2. בניסיון להבהיר את הדברים, התקיימה ביום 29.4.18 פגישה במסגרת “פורום דיני עבודה” של לשכת עורכי הדין בו חבר הח”מ (בהשתתפות נציגי ההסתדרות, התעשיינים ומשרד הכלכלה). גם בתום אותה פגישה לא ניתנו ע”י הרגולטור תשובות סופיות לשאלות העולות מצו ההרחבה.

3. ההסכמה היחידה בין כלל הנציגים היתה כי המשק ניצב בפני נורמה חדשה של 182 שעות עבודה חודשיות וכי, ככל הנראה, בזמן הקרוב יתוקנו חוק שכר מינימום וחוק שעות עבודה ומנוחה כך שיתאימו לנורמה זו.

4. לאור האמור, ובהתחשב בכך כי הגורם המוסמך היחיד היכול לתת פרשנות לצו הרחבה הוא בית הדין לעבודה, נביא להלן את עמדתנו באשר לפירוש הוראות צו ההרחבה.

א. עובדים המשתכרים שכר מינימום – עמדתם הן של נציג ההסתדרות והן של נציגת המעסיקים היתה כי משמעות הצו הינה העלאת שכר המינימום לעובדים בשכר שעתי ב- 2.2% לסך של 29.12 ₪ לשעה, זאת לאור החלוקה של שכר המינימום (5,300 ₪) ל-182 שעות במקום 186 שעות.

על אף האמור, עמדת משרד הכלכלה היתה כי בכל הנוגע לאכיפה מנהלית, יאכף תשלום שכר המינימום לפי חוק ולא בהתאם לשכר המינימום החדש.

לאור האמור אנו ממליצים להעלות את השכר לעובדים בשכר מינימום שעתי לסך של 29.12 ₪ לשעה. באשר לעובדים בשכר מינימום חודשי, אנו ממליצים להפחית את שעות העבודה החודשיות ל-182, תוך המשך תשלום שכר של 5,300 ₪.

עובד חודשי במשרה חלקית ישתכר לפי הכפלת שכר המינימום במקדם החדש (1.022) ובאחוז המשרה שלו. כך לדוגמא – עובד המוגדר כ-60% משרה בשכר מינימום, יעמוד שכרו על 5300*1.022*60% = 3250 ₪ (במקום 3180 ₪ טרם פרסום הצו).

ב. עובדים בשכר חודשי מעל שכר המינימום – לטעמנו בכל הקשור לעובדים מסוג זה, שכרם לא ישתנה, אולם הבסיס לחישוב זכויותיהם יהיה מעתה 182 שעות בלבד. פירוש הדבר הוא כי ערך השעה לחישוב ימי חופשה, מחלה ושעות נוספות יעלה.

יש להדגיש כי במידה ומשולמת לעובדים אלה תוספת שעות נוספות גלובאלית, יש להתאימה לארבע שעות נוספות מדי חודש.

ג. עובדים בשכר שעתי מעל שכר המינימום – עמדת ההסתדרות בסוגיה זו היתה כי יש להעלות אף את שכרם במקדם החדש, אולם עמדת התעשיינים בעניין היתה שונה. המלצתנו לפיכך הינה לא לשנות משכרם של עובדים אלה, למעט בכל האמור בערך יום חופשה ומחלה. כמובן שעובד כזה יהיה זכאי לתשלום שעות נוספות החל מהשעה ה-42 בשבוע.

אנו ערים לאפלייה אשר עלולה להיווצר בין עובדים שעתיים לבין העובדים בשכר חודשי, אולם בשלב זה הצו אינו מחייב את העלאת שכרם.

ד. עובדים הזכאים להפחתת שעות – במקרה של עובדים הזכאים להפחתת שעות בהתאם לחיקוקים שונים (שעת הורות, שעת העדרות בשל מילואים של בן זוג וכו’), אין לכלול שעה זו במניין השעות שהופחתו, אלא לתת אותה לעובד בנוסף.

ה. חישוב חופשה – מקומות עבודה בהם נהוגה צבירת חופשה על בסיס שעתי, רשאים להפחית את מספר השעות הצבורות כך שיתאימו לשבוע העבודה המקוצר. כך למשל לעובד בעל צבירה של 220 שעות, יופחתו 5 שעות (220/1.022=215).

ו. הפחתת שעת העבודה – בהתאם להוראות הצו לא ניתן להפחית חלקי שעה מדי יום אלא יש להפחית שעה שלמה ביום מוגדר. הבחירה ביום בו תופחת אותה שעה מסורה למעסיק.

5. כפי שנאמר, ישנן נקודות מחלוקת רבות בעניין אשר יפתרו, כנראה, רק בפסיק עתידית של בתי הדין לעבודה או בשינוי חקיקה. יחד עם זאת אנו ממתינים להנחיות משרד הכלכלה בנושא ונמשיך לעדכן בכל התפתחות.

6. בשאלות והבהרות ניתן לפנות למשרדנו לשם קבלת ייעוץ.